מה ההבדל בין עצירה, העמדה וחניה?
חניה היא העמדת רכב לזמן כלשהו, שלא לשם העלאה או הורדה של אנשים או טעינה ופריקה של מטען מיד ובלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג ובין שאין (תקנה 1). מי שעוצר רק כדי להוריד נוסע ונוסע מיד, לא חונה.
שאלה מהמאגר · חוקי התנועה · מס׳ 12
הגדר "חנייה":

ההבדל הזה לא תמיד עוזר. התקנות מדברות על ארבע פעולות: לעצור, להעמיד, להחנות ולהשאיר עומד, ורוב האיסורים בתקנה 72 חלים על כולן. במקום שתקנה 72 אוסרת, גם עצירה של רגע אסורה.
איפה אסור לעצור ולחנות, ובאיזה מרחק?
אסור לעצור, להעמיד או להחנות, כולו או חלק מהרכב, במקומות שבטבלה, אלא כדי למנוע תאונה, כדי לקיים הוראה של התקנות, או כשתמרור מורה אחרת (תקנה 72(א)):
| מקום | התחום שבו אסור לעצור ולחנות | תקנה |
|---|---|---|
| צומת | בתוך הצומת ובתחום 12 מטרים ממנו, אלא בקטע שרשות התימרור סימנה, בתמרור או על אבני השפה, שמותר לחנות בו | 72(א)(3) |
| מעבר חצייה | על המעבר ובתחום 12 מטרים לפניו | 72(א)(6) |
| קו עצירה | בתחום 12 מטרים לפניו | 72(א)(7) |
| מפגש מסילת ברזל | מ־20 מטרים לפני הפס הקרוב ועד 20 מטרים אחרי המפגש | 72(א)(8) |
| תחנת אוטובוס | בתחום שמסומן על הכביש; באין סימון, מ־20 מטרים לפני תמרור התחנה ועד 20 מטרים אחריו, בשני צדי הדרך | 72(א)(12) |
| גשר ומנהרה | על הגשר, בתוך המנהרה ובתחום 50 מטרים לפני המנהרה ואחריה | 72(א)(11) |
שאלה מהמאגר · חוקי התנועה · מס׳ 205
באיזה תחום ממעבר חצייה להולכי רגל אסור להעמיד רכב?

שאלה מהמאגר · חוקי התנועה · מס׳ 212
באיזה תחום מתחנת אוטובוס אסור להעמיד רכב?
שלוש הבהרות:
- אחרי מעבר חצייה האיסור של 12 המטרים לא חל, ולפי מאגר השאלות מותר להעמיד שם רכב.
- מול תחנת אוטובוס מותר לעצור ולחנות, אם רוחב הכביש באותו מקום 12 מטרים או יותר.
- בשבתות ובמועדי ישראל מותר לחנות בתחנת אוטובוס רק אם מוצב בה תמרור 439 שמתיר זאת (תקנה 72(ד)), ולפי מה שכתוב בו.
ברז כיבוי אש: במאגר השאלות יש שאלה שלפיה אסור להעמיד רכב בתחום שני מטרים מברז כיבוי. בנוסח הנוכחי של תקנה 72 ברז כיבוי אש לא מופיע ברשימת המקומות, ולכן הוא לא בטבלה.
איפה עוד אסור לעצור או לחנות?
תקנה 72(א) מונה עוד מקומות בלי מרחק מוגדר, ביניהם:
- בצד שמאל של הדרך או בניגוד לכיוון הנסיעה, אלא בכביש חד־סטרי שאינו חלק מדרך המחולקת בשטח הפרדה.
- על מדרכה, למעט מקום שהוסדר לחניה בחוק עזר של הרשות המקומית, ובלבד שנשאר מעבר להולכי רגל.
- על שביל אופניים שמסומן בתמרור.
- בכביש, כולל שולי הדרך, שיש בו בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד והוא מסומן בקו הפרדה רצוף.
- ליד רכב אחר שעומד או חונה בצד הדרך, כלומר חניה כפולה.
- בכניסה לשטח שמיועד לכלי רכב, פרט להעלאה והורדה של נוסעים.
- בנתיב לתחבורה ציבורית, בתחנת מוניות שמסומנת בתמרור (פרט להעלאה והורדה של נוסעים) וליד תחנת הסעה לחיילים (פרט להעלאה והורדה של חיילים).
- ליד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת.
- בחניית נכים שמסומנת בתמרור 437, בניגוד למה שכתוב בו. לפי המאגר, זה נכון גם כשכל מקומות הנכים פנויים.
שאלה מהמאגר · חוקי התנועה · מס׳ 1757
בקטע כביש דו-סטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון שבין הנתיבים מפריד קו הפרדה רצוף:
ובכל מקום, גם כשאין איסור מפורש: אסור לעצור או לחנות באופן שמפריע לתנועה או מעכב אותה, או שמסתיר תמרור (תקנה 71). אסור להעמיד רכב בשטח הפרדה, אלא אם תמרור מתיר (תקנה 36(ב)), ואסור להחנות בדרך רכב שמוצע למכירה או שרישיונו פקע (תקנה 73). מצד שני, בכל מקום שיש בו תמרור שמתיר עצירה, עמידה או חניה, מותר לעשות זאת (תקנה 76(א)).
מה מותר בעיר, ומה מחוץ לעיר?
בדרך עירונית מותר לעצור ולחנות על הכביש או בשוליים, כשאין איסור בחוק או בתמרור וכשהרכב לא מפריע לתנועה. כך במאגר השאלות. מחוץ לעיר הכללים מחמירים (תקנה 69):
- דרך שאינה עירונית שמסומנת כדרך ראשית או אזורית בתמרור מודיעין: אסור לעצור, להעמיד או להחנות על הכביש או בשוליים. מותר להעלות ולהוריד נוסעים בשוליים, ויש חריג לחילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה, לעבודות ציבוריות ולרכב צה״ל בתפקיד.
- דרך מהירה: אסור להעלות או להוריד נוסעים, לעצור, להעמיד או להחנות בכל מקום שבין הגדרות של רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
- רכב שהתקלקל: אם היה הכרח לעצור על הכביש בגלל קלקול, חובה לעשות כל מה שאפשר כדי להסיע את הרכב לשוליים ולהרחיק אותו מהדרך מהר ככל האפשר (תקנה 69(ה)).
רכב שהיה הכרח להשאיר עומד על הדרך מסמנים במשולש אזהרה, שנהג שבא מאחור יראה ממרחק של 100 מטרים לפחות (תקנה 70(א)). לפי תקנה 154, אסור לתקן רכב בדרך או במקום חניה ציבורי. החריג הוא קלקול קל שאירע תוך כדי נסיעה ומעכב את הנסיעה: מותר לתקן אותו במקום שבו אירע, בלי מטרד לעוברי הדרך, ובלבד שהמקום אינו גובל במוסך או בבית מלאכה לתיקון רכב. הרכב נשאר שם רק לזמן הדרוש לתיקון, ולא יותר מ־24 שעות.
מה פירוש הצבעים על אבני השפה?
לפי תקנה 1, כל סימון שקבעה רשות התימרור הוא תמרור, וגם הצבע על אבני השפה קובע אם מותר לעצור שם. כך מסביר מאגר השאלות:
| סימון | המשמעות |
|---|---|
| אדום ולבן לסירוגין | אסור לעצור או לחנות, למעט מוניות בזמן העלאה או הורדה של נוסעים |
| אדום וצהוב | אסורה כל עצירה, למעט סוג רכב שתמרור התיר לו לעצור |
| כחול לסירוגין | מקום חניה לפי ההסדר שקבעה הרשות המקומית |
שאלה מהמאגר · תמרורים · מס׳ 658
מה משמעותן של אבני שפה הצבועות לסירוגין בצבעי אדום ולבן?

ליד אבני שפה בכחול לסירוגין החניה היא לפי ההסדר שקבעה הרשות המקומית (מאגר השאלות), ובכלל זה חניה בתשלום (סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה). את פרטי ההסדר, כמו ימים ושעות, בודקים בשלט שבמקום. לפי תקנה 19א, רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום גם כשאבני השפה לא סומנו בכחול לסירוגין או כשאין אבני שפה, אבל רק במקרים שהתקנה מונה. בדרך שאין בה אבני שפה, או כשאבני השפה עשויות מאבן מעוצבת, הפטור מהסימון חל רק אם הוצבו התמרורים שתקנה 19א(ב) דורשת. על שאר הסימונים בכביש קראו במדריך סימוני הכביש.
איך מחנים נכון, גם בשיפוע?
חונים בקו מקביל לשפת הכביש, כשהגלגלים הקרובים לשפה רחוקים ממנה לא יותר מ־40 ס״מ, בין שיש אבני שפה ובין שאין. חניה בזווית מותרת רק כשרשות התימרור סימנה אותה, ולפי הסימון (תקנה 75).
לפני שעוזבים את הרכב (תקנה 74):
- מוודאים שהרכב לא יזוז בלי נהג.
- כשמשאירים אותו בלי השגחה, מפסיקים את פעולת המנוע, מוציאים את מפתח ההצתה ומפעילים את בלם החניה.
- בדרך משופעת בולמים את הגלגלים כראוי. במורד מטים את הגלגלים הקדמיים אל אבן השפה או שפת הכביש ומשלבים הילוך אחורי. בעלייה מטים את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש אבני שפה, או לשפת הכביש כשאין, ומשלבים הילוך קדמי.
- ברכב אוטומטי משלבים את הילוך החניה (P). אם יצרן הרכב קבע הוראות אחרות לחניה, פועלים לפיהן.
שאלה מהמאגר · חוקי התנועה · מס׳ 219
כיצד תעמיד רכב במורד הדרך?
ביציאה מהרכב פותחים דלת רק אחרי שנקטתם את כל אמצעי הזהירות כלפי עוברי הדרך (תקנה 80(א)). כשהרכב עומד בצד ימין של הדרך, הנוסעים, חוץ מהנהג, יוצאים מצדו הימני (תקנה 81).
מה צריך לעשות כשחונים בלילה?
בזמן תאורה, כלומר בלילה ובכל זמן שבו הראות לקויה, אסור להשאיר רכב מנועי שרוחבו עולה על מטר אחד עומד בחלק הדרך שמיועד לתנועת כלי רכב, אלא אם דולקים בו פנסי החניה והפנס האחורי, או פנסי הרוחב, או פנס צד שמראה אור לבן מלפנים ואדום מאחור (תקנה 100(א)). ברכב שרוחבו 210 ס״מ או יותר דולקים פנסי הרוחב והפנס האחורי, וברכב אחר פנס באור לבן או צהוב מלפנים, עם מחזירור אדום מאחור. החובה לא חלה במקום שהתאורה בו מאפשרת לעוברי הדרך להבחין ברכב ממרחק סביר. על כל סוגי הפנסים קראו במדריך אורות הרכב.
את המרחקים כדאי לתרגל עד שהם יושבים בראש: שאלות החוקים ומבחן התרגול.
שאלות נפוצות
כמה מטרים מצומת מותר לחנות?
אסור לעצור או לחנות בתוך צומת ובתחום 12 מטרים ממנו, אלא בקטע שרשות התימרור סימנה בתמרור או על אבני השפה שמותר לחנות בו (תקנה 72(א)(3)).
כמה מטרים ממעבר חצייה אסור לחנות?
על מעבר החצייה ובתחום 12 מטרים לפניו. האיסור הזה לא חל אחרי המעבר.
מה המרחק מתחנת אוטובוס שאסור לחנות בו?
בתחום שמסומן על הכביש, ואם אין סימון, 20 מטרים לפני תמרור התחנה ו־20 מטרים אחריו, בשני צדי הדרך. מול התחנה מותר לחנות אם רוחב הכביש 12 מטרים או יותר.
מותר לחנות על המדרכה?
לא, אלא במקום שהרשות המקומית הסדירה לחניה בחוק עזר, ובלבד שנשאר מעבר להולכי רגל (תקנה 72(א)(2א)).
מה זה אבן שפה אדום לבן?
לפי מאגר השאלות, אסור לעצור או לחנות ליד אבני שפה צבועות אדום ולבן לסירוגין. רק מונית רשאית לעצור שם כדי להעלות או להוריד נוסעים.